280 שער רביעי : המשכיל והנאור תלמידי החינוך הממלכתי היו אמורים להיות בעלי השכלה כללית החורגת מהגבולות התרבותיים של הציונות ושל המקורות היהודיים . התרבות הציונית בארץ ישראל התלבטה בין המגמה האתנוצנטרית הילידית שביקשה ליצור אדם 'שיהיה נוף מולדתו' ובין הרצון להיות חלק מתרבות המערב שממנה צמחה ואליה רצתה להשתייך . החינוך העברי ( מאז ימיו הראשונים ) בארץ ישראל רצה להימנע מיצירת אדם בור אשר אינו מודע לעולם הגדול שמחוץ לגבולות ארץ ישראל . חשש זה הטריד את מעצבי החינוך העברי נוכח שאיפת מערכת החינוך הציונית לעצב דגם חלוצי ויצרני העוסק בעבודת אדמה . התלבטות זו באה לידי ביטוי בהצגת קשת מסרים שכוללת את המסר הילידי המבוסס על האידאה הציונית והמורשת היהודית ומסרי תרבות המערב במקצועות הלימוד השונים . האידאולוגיה הציונית ראתה בעצמה תוצר מודרני של העולם המערבי ובתור שכזאת מחויבת לנורמות של חברה מערבית המתבססת על השכלה, מדע וטכנולוגיה . כידוע, האוטופיה ההרצליאנית שסורטטה ב אלטנוילנד היתה של מדינה בעלת אקלים תרבותי אירופי מודרני, ומעצבי התרבות העברית גדלו על ברכי התרבות האירופית לגווניה השונים . החינוך העבר...
אל הספר