שער שלישי: בין אדם לחברו

1 שער שלישי : בין אדם לחברו חינוך התלבטו בדרך השגתה של מטרה זו ובשאלה מהו מערך הערכים המוגדר כנכון וראוי . החינוך הממלכתי נהג על פי גישתו של דיואי ושאף לחנך את תלמידיו לפי האסכולה ההכרתית-התפתחותית, המקנה לילד תפקיד פעיל בגיבוש כללי המוסר . כיצד באה גישה זו לידי ביטוי בתוכני הלימוד ? זו אחת הסוגיות שבה יעסוק פרק זה . ניתן היה כמובן להתווכח על המושג זכויות הפרט אולם הוא לא נכלל בסעיף זה . מטרה אחרת היתה חינוך לשוויון . כוונתם של מחוקקי סעיף ב' היתה לשוויון בפני החוק כפי שמקובל במדינות דמוקרטיות וכפי שנאמר במגילת העצמאות . אין הכוונה לשוויון כלכלי או לשוויון הזדמנויות כפי שרצו נציגי תנועת העבודה לדרוש בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת . שוויון בפני החוק היה מקובל ולו במתכונתו הפורמלית בקונסנזוס הישראלי . ראוי לציין כי מערכת החינוך לא היתה טרודה במהותו של שוויון תרבותי או בביצועו של שוויון בין קבוצות אזרחים שונות . בדיון זה פורש המונח שוויון בקני מידה מגדריים . החוק הישראלי הצהיר על שוויון בפני החוק בין נשים וגברים, אולם מה היה מקומן של הנשים בחברה הבריאה והמתהווה ? ובמערכת היחסים שבין אדם ל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב