שער ראשון: האדם הוא תבנית נוף מולדתו

38 שער ראשון : האדם תבנית נוף מולדתו הטריטוריה הלאומית המוכרת והמוחשית . במונחיו של אנדרסון ניתן לומר כי דמיון הארץ הנכספת על ידי ציבור המפוזר ברחבי תבל ולאורך מאות שנים הוא סממן של לאומיות . סמית ראה בשאיפה לארץ המובטחת שבוטאה באופן תרבותי וטקסי במשך שנים כה רבות ראיה להיות היהודים קהילה אתנית ( לאום אתני ) . החינוך הממלכתי תרגם את האקסיומה היהודית והציונית 'על זכותנו על הארץ' לתכנים לימודיים . אקסיומה זו היתה נדרשת אידאולוגית, וגם בשעת המבחן העליונה, בעת התביעה להקרבה על מזבח המולדת . אולם מעצבי התרבות הארץ ישראלית ואנשי החינוך רצו להפוך את אהבת המולדת מעיקרון אידאולוגי לתופעה טבעית . הם רצו ליצור אדם ישראלי שיהיה תבנית נוף מולדתו . המסורת היהודית כמסורת תרבותית ראתה בארץ ישראל ארץ נכספת, ואילו הציונות ביקשה להפוך בנוף הארץ ישראלי . את החלום למציאות מוחשית של מגע יד וכף רגל אהבת המולדת פירושה היה אהבת הנוף והטבע והכרתו . אהבת המולדת היתה גם בעלות על המולדת, בעלות שהציונות ראתה כחובה לשלם עליה במחיר דמים, בדומה לחברות לאומיות אחרות . החינוך הממלכתי, כמו מערכות חינוך לאומיות אחרות, היה...  אל הספר