פרק שביעי : ידיים עובדות 221 יכולים לבצע פעולות טרור שכאלו . ׳מי שהולך לעבודה, כאשר שמו וכתובתו ידועים, לא יעשה זאת׳, קבע, ואם בכל זאת הוא יבצע פעולה שכזו, יאתרו 33 לא זו אף אותו כוחות הביטחון במהירות בזכות הרישום בלשכות העבודה . זו, רק באמצעות האיום בביטול רישיונות עבודה אפשר להניא את העובדים הפלסטינים מחתרנות נגד השלטון . כל מי שישתתף בפעולות התנגדות, אפילו רק בהפגנות או בפיזור כרוזים, יהיה צפוי להיענש בשלילת היתר העבודה שלו . במציאות שבה אפשרויות התעסוקה בשטחים מצומצמות, עונש שכזה הוא קשה במיוחד, שכן אינו מותיר לעובד המתמרד ברֵ רות, מלבד הגירה לארצות אחרות לצורכי פרנסה . ׳כל מי שעובד [ בישראל ] – יש לו אינטרס שיימשך השקט, כי אחרת מפסיד הוא את מקום - עבודתו׳, הסביר דיין . אם כן, מודעותו של העובד לכך שכל מעשה התנגדות מצדו עלול להביאו לאובדן מקור ההכנסה היחיד שלו, היה חשוב בעיני דיין לא פחות 34 מיכולת הפיקוח של השלטון הישראלי על העובד . כפי שהיה בוועדת השרים לענייני כלכלה, כך גם בוועדת השרים לעניין השטחים גיבו בעלי בריתו של דיין את טיעוניו הביטחוניים בטיעונים כלכליים . יוסף אלמוגי, שר ...
אל הספר