פרק ראשון השאלה המדינית: השטחים והפליטים ביוני 1967

בעלי הבית : ממשלת ישראל והפלסטינים, 67 1 - 6 1 40 3 ב- 1956 אילצו המעצמות את מדינת של אשכול ושל חבריו לממשלה . ישראל לסגת ללא תנאי מאדמות ערביות אל גבולותיה המקוריים, וגם הכרזתו של ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון על כינונה של ׳מלכות ישראל 4 השלישית׳ לא סייעה . באופן לא בלתי צפוי, מיד כאשר התבררו תוצאות המלחמה ביוני ,1967 ניתקה ממשלת ברית המועצות את יחסיה עם מדינת ישראל וזימנה כינוס חירום של עצרת האו״ם . כוונתה הייתה ללחוץ על ישראל כמו ב- 1956 ולאלצה לסגת מהשטחים . שלא כממשלת ברית המועצות ושלא כב- ,1956 לא מיהר הממשל האמריקני לגנות את ישראל או לדרוש ממנה לסגת . בעת ההיא הרקיע שחקים מַעמדה של ישראל בארצות הברית, בעקבות הניצחון המהיר והחד-משמעי על סוריה – בת חסותה של ברית המועצות – ועל מצרים שנטתה לצד הסובייטי בשנים שקדמו למלחמה . הנהגתה של ארצות הברית ודעת הקהל האמריקנית החלו לראות בישראל סמל של מדינה פרו-מערבית יציבה ומשגשגת, וחשוב מכך מדינה שמנצחת בשדה הקרב את מדינות החסות הסובייטיות באמצעות כלי נשק מערביים . בהקשר זה אזכיר שהניצחון הישראלי התרחש בדיוק בתקופה שבה הדוגמה הבולטת ביותר בדעת ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב