"אצל טלי ? חשבתי שהיא פסיכולוגית, לא ? " "לא, מה פתאום . לפני טלי הייתה לי פגישה עם קרן, זוכר ? זו שנעמה הציעה לי לדבר איתה" . "אה, בלבלת אותי לרגע", הוא שוב הולך אחרי כאשר אני מרימה את הצידנית וחוזרת למטבח יחפה . "ממש התחברנו, מעניין אם זה באמת יצליח", אני מניחה את הצידנית על השיש ומתחילה לרוקן אותה . "אם מה יצליח ? " דני שואל . נראה לי שבאמת כבר הצלחתי לבלבל אותו לגמרי עם התזזיתיות שלי היום . "אה, אופס . חשבתי שדיברנו על זה אתמול . אנחנו מנסות להתחיל איזושהי קבוצה של מרפאות בעיסוק לחשיבה משותפת על פוסט קורונה, אולי גם לאסוף דברים שאנשים כבר עושים ואני לא יודעת עליהם . נראה, לא בטוחה מה בדיוק יצא מזה . מה דעתך ? " אני מסיימת משפט ארוך ולוקחת נשימה . "אין לי מושג . מה שבטוח זה שמזמן לא ראיתי אותך כל כך ערה ואנרגטית בשעה כזו", הוא מציין . "כן, יש בזה משהו", אני מאשרת ומחייכת אליו, "אני אמורה לנסח איזושהי הזמנה להצטרף לקבוצה, רוצה כבר לעשות את זה לפני שאני מאבדת את הריכוז לגמרי . שני כאן ? אתה רוצה להכין משהו לאכול ? " אני שואלת . "אל תדאגי, הכול בסדר . אני כבר אכלתי, ושני עדיין לא חזרה ...
אל הספר