שעפו מהתיק בחזרה לתוכו, והפעם מקפידה לסגור אותו לפני שאני מניפה אותו אל כתף שמאל . כשהטלפון והמפתחות בימיני אני סוגרת את הדלת בטריקה קצת יותר חזקה מכפי שהתכוונתי, מוציאה קצת עצבים, נועלת את הרכב ומסיטה את התיק קדימה, כך שאוכל להניח את המפתחות בכיסו הקדמי . אני צועדת על הכורכר לכיוון הכניסה . גדר נמוכה מעמודי מתכת לבנים ושתי קשתות גדולות שכמו נוצרו ממטפס ירוק עלים עם עלווה צפופה ומזמינה משמשות לכניסה ויציאה . אני נכנסת דרך הקשת השמאלית . לימיני ולשמאלי פזורים שולחנות עץ קטנים, אך למעט זוג בודד ליד שולחן מוצל מתחת לעץ גדול בקצה הרחבה, הם ריקים . אני מניחה שרוב הסועדים יושבים בפנים בשל החום . אני נכנסת לתוך החלל ההומה . מלצרים מתרוצצים, דלתות העץ של המטבח, ממש מול הכניסה, נפתחות כל רגע, ומהבר שמשמאל לכניסה מצטרפים להמולה רעשי הקיטור ממכונת הקפה והשיחה בין הברמנים . אני נעצרת ליד עמדת המארחת, מביטה בה במבוכה . קבעתי להיפגש פה עם קרן כדי לבחון את האפשרות להקמת איזשהו פורום, ופתאום אני קולטת שאני בכלל לא יודעת איך היא נראית . "אני מצטרפת למישהי", אני מתעשתת ואומרת לכיוון הכללי של המארחת ואז ...
אל הספר