יום שישי בערב . דני בדיוק יצא להחזיר את אימי לדיור המוגן בתום ארוחת שישי משותפת . לשני אין משמרת הערב ואיתן ודריה הגיעו מירושלים . כיוון שהיינו יחסית מעטים בארוחת הערב, אפילו לא היינו צריכים לפתוח את השולחן . נועם ונועה אמורים להגיע עוד מעט, וסיכמנו שאנחנו מחכים עם הקינוח כדי לא לקפח אותם . הכנתי סורבה מנגו, ויש גם סורבה תות שנועם אוהב במיוחד . איתן ואני מפנים את הכלים מהשולחן שבמרפסת אל השיש שבמטבח, ואני מציצה אל דריה ושני המכורבלות להן על הספה . עולה בי תחושה של חמימות בפנים לראות אותן . לפעמים אני חושבת שדריה היא קצת האחות הגדולה ששני תמיד רצתה ושני היא קצת האחות הקטנה שחסרה לדריה . משמח אותי לראות אותן שם זו עבור זו . דני חוזר ומצטרף אל דריה ושני בסלון, מתיישב על הכורסה הכחולה . ברקע מתחילה מהדורת החדשות המרכזית . הקורונה שוב בכותרות . מדווחים על מספרי המאומתים החדשים, על שיעורי החולים באזורים שונים בארץ, על הזן ההודי שנראה שכרגע משתלט על נתוני ההדבקה, ועל מדינות אדומות, כלומר כאלו שאחוז החולים בהן גבוה מאוד ולכן הטיסה אליהן לא מומלצת . באולפן, כתמיד, מספר פרשנים, ולשם שינוי כולם ת...
אל הספר