כביסה, אני מנסה לנשום אוויר ולהתבונן בנוף . מקווה שאולי כך באמת אצליח להתאושש בהדרגה, אבל בפנים יודעת שאני עדיין מאוד רחוקה . ביום שלישי אחר הצוהריים, בסוף נובמבר, אני בדרך חזרה מהעבודה במשרדי בקריה האקדמית אונו . אומנם ההרצאות עדיין מתקיימות בעיקר בזום, אך לאור ההקלה במדיניות הסגרים והבידודים אנחנו, באונו, מנסים לעודד אנשים לעבוד פחות מהבית ולהתחיל לחזור לשגרה של הגעה לעבודה . יש שעדיין חוששים מעט, אז אני מנסה לשמש דוגמה אישית ולהגיע לעבוד מהקמפוס ככל שאני יכולה . היום נפגשתי עם סטודנטית שביקשה סיוע עקב מחלה קשה שהיא מתמודדת איתה, וסטודנט אחר הציע ליזום פרויקט תמיכה מרחוק בילדים המחויבים בבידוד כרגע . אחר כך נפגשתי עם אורנית, מנהלת המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית, שהוא מיזם משותף של הקריה האקדמית אונו ושל אגודת עמי מבאר שבע . אני עומדת בראש המכון מטעם אונו, ואורנית היא המנהלת המקצועית מטעם אגודת עמי, אגודה שנותנת שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית בכל אזור הדרום . דיברנו על הקשיים שאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית חווים כרגע עקב ההכרח של כולנו לעבור לתקשורת בזום, וניסינו לחשוב ביחד על רמפות 1...
אל הספר