456 אשר שקדי לקראת ערעור תרבות בית הספר כפי שראינו בפרק הקודם, למורה שבמוחנו יש פן הבא לידי ביטוי בתהליכי למידה סמויים ובלתי מכוונים ובמערכות בלתי פורמליות . בתהליכי למידה גלויים ומכוונים, כמו אלו המתקיימים במוסדות החינוך הפורמליים כדוגמת בית הספר, או ביחסי הורים עם ילדיהם הצעירים, המורה שבמוחנו צועד בד בבד עם הסמכותיות הנלווית ועם הדרישה המובלעת לחיקוי עיוור וציות . במצבים של למידה סמויה - למידת אגב, קהילות לומדות וחינוך בלתי פורמלי - שבהם נמסר מידע מאחד או אחת לאחרים, במצב שבו המוסרים והמקבלים ניצבים פחות או יותר כשווים בין שווים, או לפחות ללא אוטוריטה של מוסר וללא כפיפות מחייבת של מקבל, המורה שבמוחנו פועל, ככל שניתן להסיק, באופן שונה . במצב זה, המידע זורם מאחד או אחת לאחרים ללא מסרים פנימיים סמויים של ציות וחיקוי עיוור . המשתתפים בתהליך זה אינם חשים כלל שמישהו, בעל ידע ואוטוריטה, ניסה להעביר ולהנחיל ולהשליט עליהם דעת, ואם הם מודעים לכך שהועבר להם מידע, הוא נתפס לכל היותר כהשמעת דעה שאפשר להסכים איתה ואפשר שלא, דעה טנטטיבית פג נראה שבמצב שבו הסמכות והדרישה שאינה קיימת בהכרח לנצח . לצ...
אל הספר