285 המורה שבמוחנו המורים הוא משימה מאתגרת עד בלתי ניתנת להשגה ( אלא אם המורים יגיעו למסקנה שלכך הם שואפים ) , יש להפנות את תשומת הלב למרכיב הנלווה לתפיסות התוכן - לדפוס ההוראה או לגישת ההוראה, אולי דווקא כאן תימצא הדרך לשינוי עומק סוחף . ההנחה מאחורי טענה זו היא שלא מספיק לדעת "מה" ללמד, צריך גם לדעת "איך" ללמד . שתי שאלות שקשורות זו בזו ומשפיעות זו על זו . התפיסה המתמקדת בשינוי דפוסי הדעת כתנאי להוראה ראויה, הוחלפה בתפיסה המשלבת את ה"מה" עם ה"איך" . אין פירושו של דבר שאין עדיין כאלו שמחזיקים בדעה, ביודעין או שלא ביודעין, שכל מי ששולט בחומר הלימודי ( ב"מה" ) יכול להיות מורה ואין צורך להכשיר ולפתח דרכי הוראה או גישות הוראה וכי אלו יסודות שיזרמו מעצמם לתוך חדר הכיתה . מקובל למיין את הידע של המורים לשתי קטגוריות-על : ידע תוכני הוראה וידע תהליכי הוראה . ניתן להבין את תהליכי ההוראה כמערכת של הוראות או אלגוריתמים שבני אדם משתמשים בהם כדי לבצע דברים . ידע זה מקובע בזיכרון, גם אם הוא אינו בהכרח מודע ונרכש בתהליכים מודעים . זהו לרוב זיכרון מובלע, זיכרון של מיומנויות מוטוריות- 323 הבנה זו מתכתבת...
אל הספר