212 אשר שקדי זו כבר הוצגה בפרק הקודם ככזו שלא מניבה שינויי עומק בבית הספר . התפיסה שאליה נחשפתי באוניברסיטה העברית הייתה הכנסת שינויים לבתי הספר, תהליך של שותפות בין יוזמי השינוי - כותבי תוכניות הלימודים - לבין צוות בית הספר . תפיסה זו היוותה מבחינתי שינוי תפיסתי משמעותי . אף שהייתי מורה בבית הספר לא העמדתי בספק, לפחות במודע ובמוצהר, את ההנחה שהאחריות לעיצוב בית הספר וההוראה והכנסת שינויים למערכת זו צריכה להיות של מומחי האקדמיה, ולנו, המורים, יועד תפקיד של מבצעים נאמנים ( אם כי בפועל כמורה נטלתי לעצמי אוטונומיה רבה למדי, לפחות בכל הקשור לגישות ההוראה ) . קדמה ליציאתי לשליחות למקסיקו סיטי שנת הכשרה באוניברסיטה העברית, שם נחשפתי לתפיסות עדכניות לאותה עת המתייחסות להכנסת שינויים לבתי הספר ובעיקר לעומק מחקריהם והגותם של שני אנשי מפתח שהיו שותפים לגל הרפורמות בתחום תוכנית הלימודים ששטפו 237 את ארצות הברית בראשית שנות ה- 60 של המאה ה- 20 : שוואב 238 תפיסותיהם צמחו לנוכח האכזבה מהכנסת החידושים וסרסון . לבתי הספר, סוגיה שבה דנתי בפרק הקודם . בית הספר כתרבות שוואב ליווה את תוכניות הלימודים במדע...
אל הספר