170 סכסוכי שותפים בעולם העסקי שינוי מבנה או חלוקת ההון של החברה המשותפת באופן הפוגע בבעל מניות המיעוט . אי-מתן גישה לבעל מניות למידע חיוני על פעילות החברה המשותפת . בתי המשפט בישראל אימצו את "המבחן התוצאתי" לקביעת קיומו של "קיפוח" . לפי מבחן זה, אין צורך להוכיח כוונה לקפח מצד בעלי השליטה בחברה — די בכך שהתוצאה בפועל היא "קיפוח" של בעלי מניות בחברה . גישה זו מרחיבה את ההגנה על בעלי מניות המיעוט, שכן היא מאפשרת להם לתבוע גם במקרים שבהם לא ניתן להוכיח כוונה זדונית מצד בעלי השליטה . סעיף 191 מעניק לבית המשפט סמכות רחבה לקבוע סעדים במקרה שהוכח לפניו כי מתקיים "קיפוח" של בעל מניות בחברה . אלו הסעדים האפשריים : בית המשפט יכול להורות על שינויים באופן ניהול החברה כדי למנוע "קיפוח" בעתיד . בית המשפט רשאי להורות לבעלי המניות האחרים או לחברה עצמה לרכוש את מניותיו של בעל המניות "המקופח" . בית המשפט יכול לבטל החלטות של האספה הכללית או של הדירקטוריון שיש בהן משום "קיפוח" של בעל מניות . במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי למנות דירקטור חיצוני כדי להבטיח ייצוג הולם למיעוט "המקופח" . במקרים של נזק כספי כתוצא...
אל הספר