גבריאל זה לא מלאך | 309 בבסיס . אשתו, שלושת הילדים והכלב הקטן ישנים במגורים ברמת דוד . “בשבת, שישה באוקטובר, בשעה שש בבוקר מפקד הבסיס רן פקר מעיר אותי“, אומר פריגת . “המרגל ( אשרף מרואן שהדעות על מהימנותו היו חלוקות ) הודיע שהמלחמה תפרוץ היום בשעה שש“ . הפוגות חגות באוויר . הלוחמים מתקשרים לטייסות . במשך הבוקר מתחילים להגיע לבסיס . הטייסים, המכונאים והנווטים מתכנסים מוכנים ליציאה ליד מטוסים חמושים . כל אחד יודע את מקומו . מחכים לאישור של גולדה שחיל האוויר יתקוף ראשון, כמו במלחמת ששת הימים . האישור לא מגיע . כולם נוטשים את 215 המטוסים וחוזרים לטייסת . בשעה אחת וחמישים נשמעת אזעקת סירנה . הטייסים רצים למטוסים . בדרכו, סמוך למגורי המשפחות בבסיס, רואה פריגת את אשתו, הילדים והכלב עומדים בתור לאוטובוס . רק אז מפנים את המשפחות . הטייסים מוזנקים לאוויר כשהם מוכנים להתקפה . מטוסי אויב לא נראים באוויר . לא מבינים למה רואים ביום כיפור תנועת מכוניות על הכביש בצומת הסמוך לבסיס . פריגת : “עדיין לא ידענו שפרצה מלחמה כוללת . הרי גם אם המידע נכון, המלחמה אמורה לפרוץ רק בשעה שש“ . הטייסים מקבלים הנחיה ל...
אל הספר