גבריאל זה לא מלאך | 193 תפרחת המוץ שנפלטה מהרקטה יוצרת ענן באוויר שנראה על צג מכ“ם האויב ככתם אור המדמה ספינה . זה מאלץ את האויב לבחור בירי לאחת המטרות . הענן נשאר באוויר כשתיים עד שלוש דקות, עד שהמוץ מתפזר . כדי שהפעולה תהיה אפקטיבית, יש חשיבות עליונה לדיוק במקום ובזמן של שחרור המטען . בתהליך הפיתוח נלקחו בחשבון חישובים של תנועת הספינה, כיוון הרוח ולחץ האוויר . הצלחת הפעולה מותנית ביכולת מפקד וצוות הספינה לבצע את המטלה בצורה מדויקת ונכונה, בזמן שספינתו נמצאת בטווח טילי האויב וחשופה לירי . בניסויים הראשונים, כדי לחסוך באמצעים, השתמשו בבלון הליום שאליו מחובר מטעד ( מכל אלומיניום המכיל את מטען המוץ ) . מעל למוץ מותקנת חבילת אבקת שריפה מחוברת לפתיל . מדליקים את הפתיל לפני השיגור . אורך הפתיל קובע את זמן בעירתו . בתום הבעירה ניצת מטען ההפרדה שפולט את המוץ לאוויר, ואז נבדקת תמונת המוץ שמופיעה על צג המכ“ם של הספינה המדמה ספינת אויב . באחד הניסויים אירעה תקלה . דוד הלמן קבע שהבעיה נעוצה במרכז הכובד של הרקטה . הוא חפן כמות חול והכניס לקצה הגליל, והשיגור בוצע בהצלחה . אחרי ניסויים, בדיקות ואימו...
אל הספר