גבריאל זה לא מלאך | 111 בשלב הניהוג השלישי והאחרון — שלב הביות למטרה, היה צריך לפתח מסלול מעוף אוטונומי של הטיל עד לפגיעה . כלומר ליישם את שיטת ‘ניווט יחסי' על טיל ‘גבריאל' . שיטת ‘ניווט יחסי' בטיל ים-ים לא היתה קיימת במערב וכזכור, גם טיל ים-ים לא היה קיים שם . הבעיה שנוצרה העמידה בספק את קיומו של הפרויקט כולו . אורי אבן-טוב, שביקש לממש את עיקרון הביות של הטיל בשלב השלישי והאחרון של מעופו בשיטת ‘ניווט יחסי', מינה את המהנדס אהרון שפירא לאחראי על מימוש העיקרון . “אורי קרא לי והסביר“, אומר שפירא : “'נניח שאתה טייס ורואה לפניך מטרה נעה שאתה רוצה לפגוע בה . אתה מצייר על הזכוכית זווית ‘אפס' וסביבה עוד כמה זוויות . אתה בוחר את הזווית שלפיה תכוון את המטוס, וטס בקו ישר בזווית הזאת, עד שתגיע למטרה ותפגע בה' . התחלנו לעבוד עם המתמטיקאי יואב סימון, סטטיסטיקאי וחוקר ביצועים מבריק" . הם נרתמו לחישובים ולמציאת נוסחה שתקבע את זווית הסטייה של הטיל מקו הראייה הראשון מכ“ם-מטרה, בהתחשב עם תאוצת הטיל . בשיטת ‘ניווט יחסי', מאחר שהמטרה נעה, יש לכוון את הטיל למקום המטרה בזמן נחיתת הטיל, ולא בזמן הירי . הטיל ל...
אל הספר