40 | מאירה גונט לגלגול . הצטרפתי לקבוצה נלהבת לעבודה, שמחה בהצלחות 20 ומלאת צער בכישלונות . המאמצים היו ‘חלוציים'“ . “בניסויים הראשונים ( גרסת אוויר-קרקע ) נורה הקליע ג 26 ממטוס דקוטה כדי שייחסך משך הפיתוח של מנועיו . זאת גרסת עניים“, אומר רכב . “הטיל הוצמד עם ברגים לתחתית המטוס, הונהג בפיקוד רדיו מרחוק כאלטרנטיבה לביות מכ“מי שלא אושר . במרחק שבעה קילומטרים מהמטרה היו משחררים אותו והוא היה דואה ומתקדם . אחר כך המריא מגשר שעליו היה תלוי“ . “הטיל היה מיוצב במעופו על ידי סביבון ( ג'ירו ) . בסביבון היו חלקים אלקטרוניים שהודיעו למערכת השליטה על גלגול . התפקיד שלי היה לדאוג שהטיל לא יתגלגל ( ולא יסטה ממסלולו ) ויישאר כל הזמן כמו ששוגר — בקו ישר אל המטרה . הטווח מנקודת השיגור היה בהתחלה שבעה עד עשרה קילומטרים . אחר כך פיתחו מנוע חזק לשיגור מהקרקע או מהים . הטיל הונע על ידי מנוע רקטי ‘מאיץ' . מבחינת הכימיה ( חומרי בעירה וחמצן ) זה כמו פצצה . חששו שיתפוצץ“ . בהמשך התבצעו הניסויים בנגב מתוך משאית, כי זה היה “יותר קל ממטוס“ . בגלל חוסר משאבים וכדי לא לאבד טיל יקר שנורה, ניסו להשתמש באמצעים פשוטים...
אל הספר