אריות על נמ"רים | 249 אולי אתם זזים כרגע בכורסה באי-נוחות . להשוות בין צה"ל ומדינת ישראל הגדולה, מול חמאס וחיזבאללה — לנבחרות ישראל בכדורגל מול ברזיל ואנגליה המופלאות ? הרי תאורטית בשתי הדוגמאות זה לא כוחות . זה אמור להיות הפוך . אז זהו, שלא . אני בוחר להסתכל על זה קצת אחרת . בשבעה באוקטובר עם ישראל חווה את היממה השחורה ביותר שלו מימי השואה . לא קל אחרי היום הנוראי הזה לדבר במושגים של הפסד או ניצחון . זה היה אכזרי, מפתיע וקשה מנשוא . לצד זה, על המלחמה שנכפתה על הדור הצעיר שלנו נדרש להסתכל בצורה שונה . מוכרחים לשאוף לנצח תמיד, בלי לנתח כל סיטואציה בפרשנות בלתי נגמרת, גם אם מדובר באוסף של ניצחונות קטנים . זה המעט שמגיע ללוחמים המדהימים שלנו שמחרפים את נפשם יום יום, שעה שעה . אני לא מתיימר לתת כאן טיפים למקבלי ההחלטות ובטח שלא להיכנס לדיון פוליטי, כי מזווית ההסתכלות שלי הם לא לב העניין, אלא רק רעשים, חשובים ככל שיהיו, שלפעמים מסיטים אותנו מלדבר על הדבר האמיתי . שורות אלה נכתבו אחרי שזכיתי להכיר דור חדש של לוחמים בשדה הקרב, דור שהזכיר לי, אחד לאחד, את הנבחרות הצעירות שלנו . דור שרואה לנגד ...
אל הספר