236 | אלי זילברמן לכלל ובוודאי לסביבה הקרובה אליך, ללוחמים שלצידך ולכל מי שקשור לחטיבה הסגולה . מתיישבים בערב לקפה במרפסת, ואני מספר לשיר שאני נכנס שוב פנימה . לא שחשבתי אחרת, אבל אני מקבל מייד את ברכת הדרך והולך לארגן את התיק . +++ נוסע דרומה לעבר מעבר כרם שלום, שם אעלה על השיירה פנימה . הראש עמוס במחשבות . היום אני נכנס עם שיירה אחרי שהייתי כבר תקופה כלשהי בבית . בדרך מחליט לעצור אצל חברי אל"מ טל אשור, שעדיין נמצא בחטיבה הדרומית במחנה רעים מהשבעה באוקטובר . אנחנו יושבים ומשוחחים ארוכות, אוכלים משהו טוב ונפרדים לשלום . בהגיעי לכרם שלום אנחנו מתכנסים לתדריך ולאחריו מגיע הזמן לצאת לדרך, הפעם ללא שום אחריות של נושא תפקיד . אני עושה את דרכי פנימה לעזה בסוג של "מונית" : על גבי האמר עם מפקד כלי ונהג עם אמר"ל ( אמצעי לראיית לילה ) . חושך מוחלט . הנהג והמפקד מנווטים את דרכם עד שאנחנו נצמדים לגדר בין מצרים ועזה . גדר עצומת ממדים עם המון תאורה בצד המצרי . לא יכול שלא לתהות לעצמי עד כמה האזור הזה מורכב ומוזר . משמאל מצרים, מדינה שנמצאת במערכת יחסים לא רעה עם ישראל . מאחוריי כרם שלום, ובחזית — עז...
אל הספר