אריות על נמ"רים | 213 זה בהחלט קצת מרופף את השגרה . אבל למי אכפת ? אני סוף סוף בבית ולכולנו יש כמה דקות של שקט . אלוהים, כמה שהדבר הפשוט והרגיל הזה היה חסר לי . +++ מתעוררים בבוקר, ותֹם תֹם שלנו נכנס לאקסטזה . מהר מאוד אגלה שהילד אומר "אבא" באופן מדויק שגורם לי להלם מוחלט, אבל ממלא את הלב בצורה בלתי רגילה . הוא גם הפך למיליטנט קטן . הדבר הראשון שהוא מבקש מייד כשהוא מתעורר זה לצפות ביהורם גאון שר "לא תנצחו אותי" . תוך כדי הצפייה בסרטון הוא מצביע על החיילים, רוקד כשחיוך עצום על פניו וצועק "אבא אבא" למרות שאני ממש לידו . החוסר שלי בחיים שלו היה עצום ולהפך . מאז שחרורי מצה"ל בתחילת שנת ,2022 מערכת היחסים שנרקמה בינינו גרמה לי להכיר אהבה מסוג חדש . זו לא אהבה של יותר או פחות, היא פשוט אהבה אחרת, לפעמים קצת אובססיבית משני הצדדים . בצד של תֹם זה הצורך בחיבוק, במגע, בביטחון . בצד שלנו, ההורים — ובטח שלי אחרי שלא חוויתי אותו בעשרת החודשים הראשונים של חייו ואף פספסתי את לידתו — זה הרצון להיות נוכח, לגונן ובעיקר להעניק חום ואהבה . הידיעה שהילד סובל מתסמונת נדירה שאין לנו מושג לאן היא הולכת גורמת ...
אל הספר