188 | אלי זילברמן הכוסית והענקת הדרגה, אני בוודאי לא אשכח . הוא אמר את המילים החמות ביותר שאפשר לומר . הקליק שנוצר בינינו כבר ביום הראשון של המלחמה הביא אותנו ככל הנראה לרמה מקצועית טובה, אך גם לחברות . לסוג של אפשרות לחלוק מעט באחריות . המח"ט הוא מפקד החטיבה מאה אחוז מהזמן, אבל גם מח"ט צריך לישון, וזקוק לייעוץ וסיוע, ולא היה מאושר וגאה ממני להיות שם עבור החטיבה ולקבל החלטות באותם הרגעים . ובטח ובטח שאין אושר גדול יותר מלקבל את הדרגות ממנו ומתא"ל איציק כהן, מפקד אוגדה ,162 שהיה בעבר המח"ט שלי, יחד עם אשתי האהובה, שאני יודע בעמקי הלב שציון הדרך הזה חשוב עבורה לא פחות ממני . הפרגון והדחיפה שלה לאורך השנים גרמו לי עכשיו לסוג של הקלה ותחושת סיפוק . החלום הישן לא נגוז, הוא קצת נדחה והגיע בקונסטלציה אחרת . בדרך הביתה החברים שלחו לנו שובר בקבוצת הוואטסאפ לחופשה במלון בקיסריה . כל כך מרגש ומשמח להיות מוקף באנשים טובים סביבך, בטח ברגעים כאלה . הניגודיות הבלתי הגיונית שוב דופקת על הדלת : עזה, דן קיסריה ומשם שוב לעזה . כשאתה מגיע הביתה אחרי כל כך הרבה זמן של לחימה, כמעט כל פעולה שגרתית מעלה בך חי...
אל הספר