78 | אלי זילברמן לעזאזל ? ! השנייה — שאשכרה כבשנו את עזה, והשלישית ? הלם מוחלט מההבדל העצום שבין שאטי למרחב הזה . כמעט כמו להגיע מפלוג'ה שבעיראק לשכונה בבנייה באשקלון, בתוך שעתיים בלבד . גם סַפ� ר נכנס פנימה . אני מסתפר, מגחך, מצלם ובעיקר צוחק . פשוט סיטואציה הזויה ובלתי נתפסת . עם סיום התספורת אני מגלה שהוכנסו פנימה מקלחות שטח . אני לוקח איתי שני חבר'ה ואנחנו רצים למקלחות . זו ללא ספק המקלחת הטובה בחיי . אני חופף בשלושה סוגים של שמפו, חופף ושוטף כאילו אין לי שיער מקריח של איש צבא בן 34 , הכול רק כדי לא לצאת החוצה . זאת תחושה עילאית של הורדת צחנה של לוחמים אחרי חודש לחימה במזג אוויר רותח . רחוצים וחפופים, אנחנו חוזרים למגנן, לשולחן עמוס בכל טוב, אם כי לא במובן הקולינרי : גופיות, מדים, גרביים, שקי שינה וגם פחיות שתייה . כל המעטפת הזו עושה ממש חם בלב . נותנת תחושה שיש הערכה לעבודה שנעשתה . לפתע, פנים חייכניות מברכות אותי לשלום : "אלי היקר, מה שלומך ? נו, הספר תורה שמר עליך ? " שתיקה של מבוכה . הפנים החייכניות ביותר בעולם, של סא"ל הרב משה קינן, מתחלפות והופכות חיוורות . אני מתבייש ונכנס ק...
אל הספר