62 | אלי זילברמן +++ כל אובדן של חייל הוא קשה, אבל כאשר מ"פ נהרג, זה חתיכת אירוע אופרטיבי, נפשי ופסיכולוגי משמעותי לחטיבה, לגדוד ובוודאי לפלוגה . ישנה שרשרת שלמה שהולכת להיות מופעלת כדי למלא את החלל, תרתי משמע . זה מחליף את זה, וכך הלאה עד שכל המעגל יושלם . לצערנו, במלחמה הזו לא מעט מפקדי פלוגות יוחלפו מסיבות דומות . המח"ט מחליט מייד ללכת ברגל ולראות את מרחב האירוע במו עיניו . שוב אותה תרגולת : חפ"ק מצומצם מצטרף למח"ט, ואני נשאר לחבר את הנקודות מבית המח"ט עם החפ"ק, "קדמית" החטיבה ובה האש והמודיעין, וכמובן עם הגדודים בשטח . לאחר יציאת המח"ט אני חש צורך עז לשבת לעשן סיגריה ולשתות משהו . אנחנו כבר בשעות הצוהריים, אחרי רצף אירועים לא קטן, ואני פשוט כל כך עייף . לוקח כמה סחיבות מהסיגריה — ופיצוץ אדיר נשמע מהחלק התחתון של הבית . רק שעה קודם לכן חטפנו פגז ישיר לבית המח"ט, ומשהו מרגיש לי שוב לא כשורה . אני פותח בריצה מהירה במדרגות לכיוון הרחוב, בתוך פחות מעשר שניות אחרי הפיצוץ אני על הציר, צופה בצומת . מולי באמצע הכביש מוטל על הרצפה ברזל גדול ושרוף, ואחריו שני נמ"רים דוהרים קדימה . אני מסמן לא...
אל הספר