81׀ ורד פלדמן אשר בסופו של דבר "כותבים" ויוצרים את אותו סיפור אישי מורכב של כל אחד ואחת מאיתנו . לצורך הפשטה, אם הגוף שלנו מחולק לאיברים ( נקרא להם "מחלקות" ) — כל מחלקה משתווה ל"אות" בשפת המלל : כפי שכל אות אחראית על צליל מסוים, כך גם כל מחלקה אחראית על שדר מסוים . לכל מחלקה כזאת יש צירי תנועה המאפיינים אותה, קצב משלה, תכונות משלה וכו' . לכן, כדי לערוך ניתוח מעמיק ולקבל תמונה ברורה ומלאה על האדם העומד מולנו, יש להכיר את תפקודן של כל המחלקות בגוף, לנתח כל מחלקה בנפרד ורק לבסוף נוכל לחבר את כל ה"נתונים" שאספנו מכל המחלקות ולהרכיב מהם תמונה מדויקת וברורה של שפת הגוף . למה הדבר דומה ? דמיינו שהייתם חיים בארץ בלי לדעת עברית, למעט עשרה משפטים שקלטתם פה ושם . האם הייתם מצליחים לשרוד ? להסתדר ? האמת היא שכן . הייתם מצליחים להשיג צרכים בסיסיים, רק שהייתם שוברים את השיניים ובעיקר חשים מתוסכלים מהעובדה שאתם לא מצליחים לבטא את עצמכם כפי שהייתם רוצים ויכולים אילו רק הייתם דוברים את השפה במלואה . ( נסו, למשל, לתקשר עם עולה חדש שנמצא בסביבתכם ולהסביר לו משהו . אני בטוחה שדי מהר תרגישו על בשרכם את הת...
אל הספר