246 | ג'רמי דה סילבה 5 בקע מפשעתי הוא תוצאה ישירה של הליכה על שתיים . כשזכר אנושי נולד, אשכיו ממוקמים בבטן, ליד איברי מערכת השתן, אך בשנה הראשונה לחייו הם נודדים דרך חלל הבטן לשק האשכים . נדידה זו יוצרת את התעלה המפשעתית, נקודה חלשה בדופן הבטן . תופעה זו מתרחשת גם ביונקים רבים אחרים, אך אצלם אין לה השלכות שליליות . אבל משום שאנחנו זקופים, הכבידה מושכת את איברינו הפנימיים כלפי מטה, ולפעמים המעיים נדחפים דרך תעלת המפשעה ונכלאים שם, וכתוצאה מכך אספקת הדם שלהם נפגעת . זהו מצב מסוכן שעלול להיות קטלני . מסלול הנדידה המוזר הזה של אשכי רוב היונקים הוא תוצר לוואי של אילוצים התפתחותיים שונים ושל היסטוריה אבולוציונית ארוכה . בכמה מהיונקים, כדוגמת דולפינים, פילים וארמדילים, האשכים נותרים פנימיים, אך הואיל ואצל רוב היונקים דרושות טמפרטורות נמוכות יותר לתפקוד תקין של תאי הזרע, אשכיהם תלויים מחוץ לגופם, היכן שקריר יותר . אצל דגים, לעומת זאת, האשכים הם פנימיים . משום שיש לדגים וליונקים אב קדמון משותף — דג שחי לפני 375 מיליון שנה ויותר — נקודת ההתחלה 6 של אשכינו עדיין מצויה בבטננו, זכר לעברנו המימי . ל...
אל הספר