180 | ג'רמי דה סילבה כשוואן גוך השלים את ציורו, בינואר 1890 , הוא שלח אותו לאחיו תיאו, שאשתו יוהנה עמדה ללדת את ילדם הראשון . היתה זו מתנה מלאת מחשבה מגאון מעורער שעתיד לשים קץ לחייו לאחר שישה חודשים בלבד . הציור הזה, שכיום מוצג במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, שובה את לבנו משום שהוא לוכד רגע שמתרחש מדי יום וזה אלפי שנים בכל התרבויות סביב העולם . האוניברסליות של המעמד איננה גורעת דבר מהאושר שהוא מעניק ומחשיבותו לכל מי שאי-פעם גידל ילד . אבל האם שאלתם את עצמכם איך בעצם ילדיכם לומדים ללכת, ולמה זה דורש כל כך הרבה זמן ? אחרי תקופת היריון ארוכה, הרך הנולד מוכן לצאת לאוויר העולם . היולדת חווה את חבלי הלידה — שלפעמים נמשכים ימים שלמים — כשהיא מוקפת בקרובות משפחתה ונתמכת על ידן . היולדת כורעת ברך, או רוכנת, ובכך מגייסת לעזרתה את כוח הכבידה במלאכת הלידה הקשה . עד עכשיו התיאור הזה מתאים לבני אדם, אבל תמשיכו לקרוא . לכל היותר שעה אחת אחרי שיצא לאוויר העולם, הרך הנולד מיישר את רגליו ופוסע את צעדיו הרועדים הראשונים . בתום היום הראשון לחייו, הוא כבר יכול לרוץ ולהשיג את אמו ואת שאר פרטי הקבוצה...
אל הספר