22 | ג'רמי דה סילבה אפילו אפלטון הכיר בייחודיות ובחשיבות של ההליכה הזקופה, ולאור זאת הגדיר אדם כ"בעל חיים דו-רגלי וחסר נוצות" . מסופר על דיוגנס הציניקן, שלא אהב את הגדרתו זו של אפלטון ולכן נטל בידו תרנגולת מרוטה והכריז עליה כעל "האדם של אפלטון" . אפלטון, מששמע על כך, סירב לחזור בו מהגדרתו ורק הוסיף לה את הסייג, "שציפורניו שטוחות 3 ורחבות" . מאז ימי אפלטון חלחלה ההליכה על שתיים למילים, לביטויים ולבידור שלנו . חִשבו על הדרכים הרבות שבהן אנו מתארים הליכה . אנו מטיילים, משוטטים, מהלכים, מתהלכים, מסתובבים, צועדים, פוסעים, מהדסים, מדדים, מדשדשים, משתרכים, גוררים רגליים, מטופפים . אחרי שהלכנו מדחי אל דחי, יש סיכוי שנלך מחיל אל חיל . קדושים הולכים על המים 4 כשציירי סרטים מצוירים רוצים ואילו גאונים הם אנציקלופדיות מהלכות . להאניש את הדמויות שלהם, הם מציירים אותן עומדות או הולכות על שתי רגליים . מיקי מאוס, באגס באני, גופי, סנופי, פו הדוב, בובספוג והכלב בריאן מ"איש משפחה" — כל אלה הולכים על שתיים . אדם ממוצע שאינו סובל ממוגבלויות, צועד במהלך חייו 150 מיליוני 5 צעדים — מספיק כדי להקיף את כדור הארץ...
אל הספר