המסר החוזר ונשנה שעולה מהמאמרים האלה הוא שיעדים אכן עוזרים לנו לגלות נחישות רבה יותר, אך נחישות אינה תמיד סגולה מועילה . כפי שכבר ראינו, נחישות תעזור לכם להתמיד בדברים קשים שכדאי לדבוק בהם, אך היא תדחוף אתכם להתמיד בדברים קשים גם אם כבר לא כדאי לדבוק בהם . האפקטיביות של הצבת יעדים נובעת בחלקה מכך שהם מדרבנים אתכם להתמקד בקו הסיום ומעניקים לכם מוטיבציה להמשיך להתקדם לעברו . עם זאת, השניוּת החבויה כאן היא שיעדים גם ימנעו מכם להפסיק כשהמצב גרוע, כי הם מדרבנים אתכם להתמקד בקו הסיום ומעניקים לכם מוטיבציה להמשיך להתקדם לעברו . מדוע ? בין השאר, כי האפשרויות היחידות שיעדים פותחים בפניכם הן "הצלחה" לעומת "כישלון" . כדי להבין מדוע אופיים הבינארי של יעדים עלול לפגוע בהתקדמות ולהגביר את הסלמת המחויבות, הרי לכם ניסוי מחשבתי . מה ייתן לכם הרגשה גרועה יותר ? אם לא תנסו בכלל לרוץ מרתון, או אם כן תנסו ותיאלצו להפסיק אחרי 25 קילומטרים ? במקרה הראשון אתם לא מתאמנים לקראת המרתון, לא מזנקים ולא מסיימים . אתם רצים אפס קילומטרים . במקרה השני, אתם מחליטים לנסות, אתם מתאמנים, אתם מזנקים, וכעבור 25 קילומטרים את...
אל הספר