גורם נוסף שבגללו אנו דבקים בסטטוס קוו הוא אסימטריה באופן שבו אנו חווים שנאת הפסד . החסרונות הפוטנציאליים של שינוי כיוון מטרידים אותנו הרבה יותר מהחסרונות הפוטנציאליים של המשך ההתקדמות בנתיב שבו אנו כבר נמצאים . אפשר לראות זאת בדילמה של ד"ר אולסטין מרטינז . אין ספק ששנאת הפסד השפיעה על השיקולים שלה בנוגע לשינוי כיוון מקצועי . "מה יקרה אם אלך לעשות את הדבר החדש והתוצאות יהיו גרועות ? " זהו חלק ממערך השיקולים שהרתיע אותה מלקבל את המשרה החדשה שהוצעה לה . בד בבד, היא לא חשה שמץ מאותה רתיעה לנוכח האפשרות שתיתקל בתוצאה גרועה זהה - אומללות וחוסר סיפוק - אם תישאר בעבודתה הנוכחית, אף על פי שהיא כבר הכירה בכך שאומללות וחוסר סיפוק הם תוצאה ודאית, בסבירות של 100 אחוזים, אם היא לא תעזוב את העבודה הזאת . היא חשבה בצורה א ‑ סימטרית על ההפסדים הפוטנציאליים שכרוכים בכל נתיב . ג'ון מיינרד קיינס, אחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה העשרים, סיכם את התופעה הזאת היטב כשאמר, "הבקיאות בהוויות העולם מלמדת שכישלון בדרך המקובלת מהולל מהצלחה בדרך יוצאת דופן" . הצלחה שהושגה בדרך לא קונוונציונלית נושאת בחובה סיכון לחוו...
אל הספר