12 | ויליאם יורי כל אימת שמישהו שואל בעצתי בנוגע לכתיבת ספר, הדבר הראשון שאני אומר לו הוא שעליו לעשות כל מה שביכולתו כדי לא לכתוב אותו . בתגובה לדחף המקורי לכתוב ספר, התגובה הראשונית צריכה להיות, "לא ! לא אכתוב אותו . " וכשהדחף חוזר, יש להגיב עליו באופן דומה : "אני מסרב להיכנע לסבל הכרוך בכתיבת ספר . לא אטיל את עצמי למאבק המפלצתי לכנס רעיונות ומילים ועמודים ומבנה לכדי חיבור קוהרנטי . לא אעשה זאת ! " אבל אם רעיון הספר ממשיך לחזור אליך, לופת אותך בצווארך ולואט באוזניך את המסר החד והברור, "אתה מוכרח לכתוב אותי" — אם חרף כל מאמציך הנועזים והעיקשים ביותר לסלק את הרעיון ממוחך, הוא פשוט אינו מוכן להיעלם, ייתכן שיש בידך ספר שראוי להיכתב . וזה נכון במיוחד אם אתה האדם הטוב ביותר שבנמצא לכתוב את הספר ; אם אתה לא תיצור אותו, איש מלבדך לא יעשה זאת . הספר הזה עומד במבחן . אתגר "המשפט האחד" ננעץ במוחו של ביל ולא הרפה . וכפי שהוא מתאר בדפים אלה, הוא הגיע לכדי ניסוחו של המשפט האחד הזה, משפט שנולד מניסיון מצטבר ותובנה חודרת . עם המשפט הזה ביד, הוא הקדיש את עצמו למשימת כתיבת הספר . במובן מסוים, לביל היתה...
אל הספר