165 אישה על הנייר אל אביהם, אך עובדה היא שנאוה הדביקה את המכתב ביומנה, אות מובהק כי ייחסה לו חשיבות גדולה . הציווי ההורי הנחוש המתין לזמן המתאים, וזה אכן הגיע, עשר שנים לאחר מכן . בחודש אוגוסט 1986 נסעה משפחת ארצי — יצחק ומימי, שלמה ומילכה, נאוה ונעם — לביקור בן שבוע ברומניה . בהיותו אישיות מוכרת ורצויה ברומניה, העמידה המפלגה הקומוניסטית לרשותו את המיניבוס היחיד שהיה לה, והצמידו להם את בוגדן, בחור צעיר יודע אנגלית, שישמש נהג, מדריך טיולים, וגם — נציג נסתר של השלטונות, שנדרש לדווח על כל דבר "חשוד" . הם לא הורשו ללכת לבדם לשום מקום, ועינו הפקוחה של בוגדן ליוותה אותם יום ולילה . בדרך מבוקרשט צפונה, למחוזות ילדותם של יצחק ומימי, אתגר שלמה את המדריך שלהם בשאלות פרובוקטיביות על יחס המדינה להפלות, הומוסקסואליות, זכויות אדם, ועוד כהנה וכהנה . המדריך פלט את סיסמאות השלטון הרשמיות על "המערב המנוון", ועורר תגובות גיחוך בשפה מוזרה שלא הבינה כלל . בסירט, עיר הולדתו של יצחק, ובסוצ'אבה, עירה של מימי, הם פקדו את בתי העלמין, עמדו ליד קברות המשפחה, הדליקו נר, ואמרו תפילה . יצחק הוביל אותם אל בית ילדותו,...
אל הספר