ז. גימנסיה הרצליה

66 מוטי זעירא הפסיקו להיות מכתבי מה שלומך ומה נשמע, והפכו למכתבים אישיים, שחלקו את כל ההתלבטויות של הגיל הזה, שעוברות עלייך וגם עלי . ובכן, זמירה, את יכולה לכנות אותי חברה של מכתבים, כי אני מחשיבה את עצמי חברה טובה למרות שהיתה בינינו פגישה אחת בלבד, ואני מרשה לעצמי לייעץ לך ולהקשיב 1 לבעיותייך בקריאה" . על מה לא כתבו שם : רגשות כמוסים, מצוקות נפשיות, הרהורים פילוסופיים, יחסים עם ההורים, דימוי גוף, רכילות על חברות קרובות, דיאטות, טיולים, תנועת נוער מול חברה סלונית, תל אביב מול חיפה, ובעיקר : על בנים . נאוה צירפה למכתבים מדי פעם שירים וסיפורים שכתבה, וזמירה מצדה סיפקה ביקורת ספרותית כנה, אך אוהדת . משקיבלה האחת מכתב מיד ישבה לענות . כך, במשך ארבע שנות התכתבות אינטנסיבית, כתבו קרוב למאה מכתבים כל אחת, ממוספרים לפי תאריכים, והעמודים — הרבים, לפעמים עשרים וחמישה עמודים ! — ממוספרים אף הם . "הגיע דואר חבילות ! " היתה מודיעה אמה של זמירה לבתה, כשהגיע הדוור . מעתה יהוו המכתבים הללו מקור נוסף לחייה 2 הפנימיים של נאוה, לצד היומן והשירים . לנאוה היה ברור כי תלך בעקבות אחיה, ואת לימודי התיכון תעשה...  אל הספר