אבי לפידות

לא פחותה מאשר נעשה בעבר בשיטות השיתופיות המקובלות . ברובן < ש רמה של שיתוף במישור החברתי, בלי שיתוף ברמות אחרות . זה מספק לחלוטין מנקודת מבט זאת . יש בעיה בתחום המודל הכלכלי­חברת < שעליו בנוי המושב . הבעיה היא בסיסית ביותר ואליה אני רוצה להתייחס ולהגיד כמה דברים . כל המודל הזה מבוסס על יחידות משפחה של אנשים שבאים ללא הון שבעזרתו של הון לאומי, על בסיס של יחידת קרקע ומים קטנה, ותוך שנות דורי אמורות לצבור מספיק הון לביסוס כלכלי ולכושר ההישרדות של המודל הזה ואזי יוצרים את הייחודיות כפי שהיא ישנה . כשאנחנו מדברים על יחידות משפחה, שכל אחת מהן היא יחידה כלכלית עצמאית, פירושו של דבר, שאנחנו מדברים בעיקרון, על מצב שאינו שונה מחמש פירמות ברחוב דיזנגוף שמתחרות אחת בשנ"ה . כל אחת היא יחידת משפחה כלכלית בפני עצמה . הסיבה ליכולת לחיות בשיתוף היא, שאנחנו מזהים במבנה הזה צרכים שיוצרים אינטרסים של שיתוף ­ במקום שהם ישנם, וכל עוד הם ישנם בכדי שהדבר הזה יקרה, צריך שיהיה מצד אחד, איזה שהוא דמיון בין היחידות ושיהיה, מצד שני, בסיס כלכלי להישרדות . י המודל הזה נוסד, מבחינת הטכנולוגיה החקלאית שלו, על יסוד משק...  אל הספר