הגורם השני היה שמייסרי המושב באו לארץ כחלוצים צעירים בודדים ללא משפחות, ורק כאן כעבור שנים הם התחילו להקים משפחה, כך שגם המשפחה היהודית שהייתה מסגרת תומכת בתפוצות, לא הייתה כאן . כלומר, אפילו המסגרת התומכת הזאת חסרה להם, ואז ניסו למצוא תחליף לזה במסגרת הארגונית שהם הקימו . הגורם השלישי היה אידיאולוגיה ועקרונות חברתיים . במשך השנים המסגרת של האגודה המושבית הוכיחה את עצמה . היא הוכיחה את עצמה כמנוף לפיתוח יישובים, ולפיתוח משקי החברים הפרטיים בתוך היישובים . מה שקרה הוא, שבמשך אותן השנים גם השתנתה כל המציאות בארץ, והשתנו כל התנאים שבהם פעלנו, פועלים ומפעילים את המושבים, ויחד עם השינויים האלה השתנו גם הצרכים והדרישות עליהם צריכה לענות המסגרת המושבית . המעבר ממשק מעורב, שכל אחד מענפיו היה בהיקף קטן, למשק מתמחה, גדול, גרם לצריכה גדלה של הון, ולהיווצרות של קבוצות יצרנים, במקום ציבור אחיד בעל אינטרסים משקיים הומוגניים . שינוי משמעותי נוסף ניכר בעובדה, שחלק לא מבוטל מחברי המושב כיום אינו חקלאי . יש מושבים שבהם קבוצה זו גדולה יותר, יש מושבים שבהם פחות, אבל התופעה הזאת לא תיעלם . לשינויים האלה אי...
אל הספר