איננה יכולה להרשות לעצמה להעניש את ירדן על המהלך הזה . סוריה גם איננה יכולה להרשות לעצמה להיות מוצגת כלפי העולם הערבי כולו כמי שניסה למנוע את התהליך הזח בוועידת עמאן ונכשלה, ולכן היא מעדיפה לתת את ידה למגמה . בעולם הערבי מסתמנת הכרה בכורח ההסדר עם ישראל, וגם סוריה מנועה מלהציב לזה אתגרים חמורים מדי, מחשש לכישלון . אומנם, שום תוכנית של הסדר לא מומשה, אבל מדברים על זה בעולם הערבי במושגים שונים לחלוטין ממושגי העבר . במישור המעצמות מסתמנת בעולם הערבי, יותר מאי פעם בעבר, ההכרה שארצות הברית היא הגורם הדומיננטי . אסד ודאי ידע, אפילו כאשר התנהל המו"מ עם ג'ימי קרטר, שב 25 השנים האחרונות, מאז רצח קנדי ועד היום, היו רק 4 שנים בהן בנח נשיא ארצות הברית על הקולקטיב הערבי . ונקודה אחרונה היא הקיטוב והרדיקליזציה של האזור, ששירתו את האינטרס הסובייטי, וסוריה הייתה המכשיר הטוב ביותר לביצועה עד תקופת גורבציוב . היום אין הרוסים מעוניינים עוד בכך ולכן גם כאן חל פיחות במעמדה של סוריה . יש היזון חוזר בין המערכת הביןלאומית והמערכת הביןערבית וכך, הצלחה במישור אחד מזינה הצלחות גם במישורים אחרים, וכן גם בכיו...
אל הספר