פרופ' יאיר עברון: מאזן ההרתעה הישראלי-סורי

למשל : נראה לי שההנהגה הסורית משוכנעת בעדיפות הצבאית של ישראל ב­ 1973 כמו שהייתה משוכנעת בכך בערב 1967 וגם בין השנים 1949 ל­ 1967 . ובכל זאת הצטרפה סוריה לקואליציה מלחמתית עם מצרים, משום שרמת המוטיבציה הפוליטית שלה עלתה מאד, והסיבה ברורה : העובדה שרמת הגולן כבושה בידי ישראל . והגורם השלישי המשפיע על היחסים ההרתעתיים הוא מה שאנחנו קוראים : "מאזן נחישות הדעת" . זאת אומרת, באיזו מידה כל צד מעריך את נחישות דעתו של הצד השני ואת נכונותו לפתוח בפעולות צבאיות כאלה או אחרות, או להגיב תגובה צבאית כזאת או אחרת . לעניין זה חשיבות רבה במערכת היחסים הישראלית­סורית . ההרתעה הישראלית הכללית, זאת אומרת, יכולתה של ישראל להשפיע על התהליך הפסיכולוגי של המנהיגים הסורים כך שיירתעו מפתיחת מלחמה כוללת . הרתעה זו הייתה במשך כל השנים בעלת רמה גבוהה של אפקטיביות . הכישלון היחיד היה ב­ 1973 ­ בגלל שינוי המוטיבציה הפוליטית הסורית ­ כתוצאה מכיבוש רמת הגולן והחזקתה בידינו . מוטיבציה זו קיימת גם היום, אבל עוצמתה פחתה בגלל הפרשה הלבנונית ­ אם כ < היא קיימת עדיין . אבל גם ב­ 1973 הייתה התפיסה הסורית של מערכת היחסים הצב...  אל הספר