הוויכוח המדיניביטחוני, שבעיקרו של דבר חייב להיות פרגמאטי, לוויכוח אידיאולוגי כביכול, ולמעשה דוגמאטי . כתבתי שהדבר עומד בניגוד מוזר לוויכוח הכלכליחברתי, שדווקא הוא היה צריך להיות אידיאולוגי, ויכול להרשות לעצמו להתבסס, יותר מאשר משא ומתן מדיני, על עמדות עקרוניות . ואולם אצלנו עולם הפוך : המדיניות הכלכלית כמעט כולה "פרגמאטית", ואילו בדיון המדיני מתבצרים מאחורי עמדות דוגמאטיות לא רק בשאלות עקרוניות, אלא גם בכל סעיף ותתסעיף . באשר לדברי פרופסור עברון על המעורבות הסובייטית : אכן כתבתי, ואני עומד מאחורי דבריי, כי לברית המועצות הכוח להשפיע באזור זה אם לא לחיוב לפחות לשלילה . מסיבה זו בלבד עלינו להיות מעוניינים במעורבות סובייטית . אין ברירה אחרת : בין אם הדבר מוצא חן בעינינו בין אם לאו, ברית המועצות לא תוותר על נוכחותה באזורנו . בעניין זה כתבתי דבר נוסף : מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, וכיהודים יש לנו עניין בדטאנט בין שתי המעצמות . הדטאנט טוב ליהודים . לא אבסס עכשיו תאוריה זאת, אבל ברור שהמזרח התיכון הוא אחד מאזורי העימות המרכזיים האפשריים בין שתי המעצמות גם בלי להדגיש את העניין שלנ...
אל הספר