מי שמדבר על פתרונות פלוראליסטיים ועל פתרונות של "סכום אפס" ) וזה מה שאשר עושה בגישתו היסודית, נסיגה לגבולות 1967 או נסיגה בלבד בצורה אחרת ( , לדעתי אינו תופס את המצב לגבי פתרונות של שלום בצורה נכונה במיוחד לגבי פתרונות פלוראליסטיים, זאת אומרת לא של סכומי אפס שמשמעותם המעשית פתרון קונפדרטיב' שכולל את שלושת הגורמים : ישראל, ירדן ופלשתינאים . אני אומר פתרון ק ו נ פ ד ר ט י ב י ולא קונפדרציה, בכוונה מפני שיש לזה משמעות יותר מורכבת . זאת אומרת, בטווח הקרוב והרחוק אינני רואה שום אפשרות אחרת, מפני שבאופן פרדוקסלי גם פרופסור הראל וגם אשר מניב אמרו אמת . שניהם הולכים בכיוון של פתרון של סכום אפס, שבשום אופן אין בו כדי לתת פתרון למצב שהתהווה במזרח התיכון . רק פתרון על < סודות קונפדרטיביים, זאת אומרת על יסוד הסדרים קולקטיביים ופלוראליסטיים, מאפשר מוצא רציונלי . הבעיה היא שהפוליטיקאים לא מסוגלים לסגל את עצמם לפתרונות יותר מורכבים, כאשר תמיד בעיית הבחירות הקרובות לנגד ע < ניהם . מצב כל כך מורכב כמו הסכסוך הישראליערבי מבחינת הפוליטיקה המיידית גרם להם תמיד ולצער < נגרר < ם לזח גם הןגי הדעות הפו...
אל הספר