והיה שם רפול, איש מושב תל עדשים, מפקד מחלקה, אשר לימים יעמוד בראש צה"ל, כראש המטה הכללי, במלחמת שלום הגליל . הייתה שם גילה אדומת השיער, בת מושב כפר יהושע, מנערות הפלמ"ח אשר התעקשו להלחם בשדה, גילה, אשר פקדה על גברים לוחמים בקרב . היה שם בני מהרשק, איש קיבוץ גבעת השלושה, הפוליטרוק של גדוד הפורצים, בני מהחלוץ הצעיר, בני מהכשרת קלוסובה, בני מהמאבק על עבודה עברית, בני איש הקיבוץ המאוחד, בני המופקד על רוח הלוחמים, בני הנושא אבוקת המלחמה שלא החסיר גם קרב אחד . היו שם מהטובים בינינו, מאלה ההולכים ראשונה, אשר כה רבים מהם נפלו בקרבות חטיבת הראלפלמ"ח . הדאיגה אותי העייפות . כאשר יצא הגדוד לקסטל מאוחר, אחרי חצות, נותרו על מגרש המפקד, קורסים על מקומם, מספר לוחמים, מאין כוח להמשיך . . . ההתקפה נערכה על פי התכנית ללא תקלות . הבלתי צפוי היחידי המשמעותי הייתה חולשת ההתנגדות הערבית . לאחר 00 : 03 הגיע הכוח של המאמץ העיקרי, בפיקודו של רעננה, לקרבת הפסגה ונערך להסתערות, תוך הפגזת הסחה על סובא . ההפג ? ה הועברה מסובא לקסטל ואחריה באה ההסתערות מול אש לילית, בלתי יעילה ודלילה . הכפר נכבש . הלוחמים הערבים ...
אל הספר