דוקטרינה זו, שלא הייתה קיימת לפני ,1957 הייתה כרוכה במושג ההרתעה . אבל להרתעה יש בעיה, שאותה ניסח במשפט אחד יצחק רבין, בהרצאה שנשא בסימפוזיון שכונה : "אקדמיה לזכר יצחק שדה" שהתקיים מיד אחרי מלחמת ששת הימים . הוא אמר . "תמיד אמרנו שאם ייכשל 'כוח' ההרתעה ייכנס לפעולה כוח ההכרעה" . נוסחה זו, הרתעה והכרעה, מעוררת בעיה . כיצד יודעים אנו שההרתעה נכשלה וצריך להכניס את גורם ההכרעה ? ברמה האסטרטגית אומרת קונצפציה זו : הרתעה, ואילו ברמה האופרטיבית היא אומרת : הכרעה . איך נגשר אפוא בין השתיים ? התשובה שנמצאה לדילמה הייתה למעשה אינטואיטיבית, ואפשר למצוא אותה אצל יגאל אלון, שמעון פרס ומשה דיין . יגאל אלון השתמש בהקשר זה במושג "עילות מלחמה" . "עילת מלחמה" קיימת במצב בו נפגעים עלידי האויב אינטרסים חיוניים של ישראל, כגון חופש השיט במצרי טיראן, הכנסת כוחות מצריים בקנהמידה גדול לגבול ישראל בסיני, וכן שינוי הסטאטוסקוו בירדן ) מושג מעורפל שלא היה ברור אם הוא כולל הפלת משטרו של חוסיין, או כניסת כוחות עיראקיים לירדן, או רק כניסת הכוחות הירדניים העיקריים לגדה המערבית ( . אם אחד מהדברים האלה מתרחש, יודעת...
אל הספר