שלהם . צמצמתי את האלפים לכמה חבורות של עשרות אנשים שהדגישו עניינים משותפים ) כידוע, התאגדו אז בחבורות ( . בתוך חבורות אלה היו גם קבוצות מגובשות יותר : אנשים שהיו חברים באותה תנועת נוער או שעלו יחד באותה תקופה, חברים למפעל התיישבותי או חצי התיישבותי ואנשים שעבדו יחד במקום זה או אחר . כך הגעתי לכמה עשרות שהיו הגרעינים המרכזיים בחבורות אלה . מכאן הייתה דרכי קלה, ומבין העשרות הללו יכולתי למצוא את מי שהיו מתווי הדרן : הגעתי לחמישהשישה אנשים . ברשימה שאציג יחסרו שמות מפורסמים מאוד, כמו א . ד . גורדון, שתרומתו לא הייתה בכיוון הארגוני ואף לא בביסוס אידיאולוגיה מסוימת . למרות הקשר שהיה בין הפועלהצעיר לבין א . ד . גורדון, הרחיב הפועלהצעיר בהסכמתו של גורדון את המושג "כיבוש העבודה" . אצל גורדון זה היה מושג טולסטויאני ואינדיבידואלי לחלוטין, שנוסח על משקל : "איזהו גיבור הכובש את יצרו" : איזהו חלוץ הכובש את גופו לעבודה, המרגיל עצמו לעסוק בעבודה פיסיתיצרנית . גם אימרתו של גורדון : "בעבודה לקינו, בעבודה נירפא" היא אינדיבידואלית ופונה אל החלוץ היחיד כדגם לחלוציות בכלל; אך כשהפועלהצעיר מדבר על...
אל הספר