פרופ' יוסף גורני

בן­אהרון תיאר גישה זו של שלילת הגולה בלשון אוטופית בתוכנה ובסגנונה, והרי דבריו : "הגאולה הציונית הייתה בעיניו תהליך רבולוציוני, לא אקסודוס, לא מאס­אקסודוס של פליטים, אלא דון . אולי אפשר לומר, המסלול הצר מאוד, מאוד של התנועה החלוצית הרבולוציונית, הצומחת ממצוקת הגולה, ממצוקת היהדות, אך היא מובילה את היהדות לגאולה על ידי גאולת האדם, ולא על ידי תכניות­פעוי המוניות וסתמיות"ט . בעקבות שלילת המציאות הקיימת והרצון לבנות מציאות אלטרנטיבית התפתחה אצל טבנקין הנטייה האוטופית לתכנון המשתמש במיטב הטכנולוגיה למען האדם, ואת זאת הוא עושה בקנה מידה קטן וגדול כאחד . בשנת 1936 הוא משרטט לפרטי פרטים את המבנה הדמוקראטי של הקבוצה הקולקטיבית מאספת חברים, דרך קבוצות דיון ועד הרכב המזכירות,21 וכעבור עשרים שנה, בשנת ,1957 הוא מדבר בהכללה על החזון האוניברסאלי של ביטול ההבדלים בין העיר לכפר והעברת הדגש מן החברה האורבאנית אל החברה האגרארית­טכנולוגית והשיתופית . לדבריו, ''הכפר הקולקטיבי, הממוכן, המשכיל ­ אין בו אינטרס של אינדיבידואליזם כלכלי, של טיפוח הקניין הפרטי . הקולקטיביות שבכפר כזה מפתחת ומעלה את אנשיו" . וכאן...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית