אין ההיסטוריון יכול להתעלם מן הקומונה ומן הקיבוץ

הישרדות ללא שליחות אינה קיימת . חייבת להיות שליחות . יזה החוט המקשר . ■זה החוט שקישר את ההוטרים, אחרי הפסקות של 05­ 60 שנה . זח החוט הרעיוני . וכמובן אין הישרדות בלי תנועה . הקומונות הבודדות, האי הבודד, אין לו תקווה להמשך אם אין תנועה אשר הוא חלק ממנה, אשר מובילה אותו . אני רוצה להצביע על עוד נקודה אחת : הקומונות היו שונות מאוד זו מזו בארצות­הברית, ולא רק שם . יש שוני רב בכל מיני כיוונים . לא הייתי רוצה להיות יותר מדי אפיקורס, אלא רק קצת : יש ערכים שאנחנו חושבים אותם למקודשים ושאינם כל­כך מקודשים . היו גם קומונות עם רכוש פרטי . לכן, אין פרות קדושות, ויש לחקור את הדבר הזה בהרבה פתיחות . וכיום השוני בין הקומונות האמריקניות הולך ומתרחב . אצלנו בארץ, בתנועות הקיבוציות אשר התחילו בקצוות שונים, יש התקרבות מתמדת בין הזרמים השונים . קשה היום להבחין בהבדלים משמעותיים . הנכון הוא, שעשינו לעצמנו את המלאכה קלה, רעיונית, בזה שאנחנו הוצאנו מהקומונה בארץ­ ישראל צורות אחרות של שיתופיות : המושב השיתופי, הקומונה העירונית, גם אלה הן קומונות, אם כי אחרות . הן עוד יצמחו ויצלחו, ומי אנחנו שניקח לעצמנו את המ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית