אםכן, כאן נבדל הקיבוץ ממרבית הקומונות שבהן דן ספרו של יעקב . אפילו בקומונה הפורייריסטית, אפילו בקאוויה, חסר הפאתוס שלנו . אנחנו הולכים כחלוץ לפני המחנה, אנחנו מפלסים דרך . וזה לא רק אומר חלוציות במובנה הקלאסי, אלא גם לפלס דרכים חדשות . כאן, באופן גלובאלי ובאופן ספציפי, אני מערער על התזה שקרא אותה חגי . במה הטעותן נפגשתי לפני כשנהוחצי עם אחד התיאורטיקנים של הסוציאליזם הסקנדינבי ושאלתי אותו : מה אתה מוכרי מהי האסכולה שלךי הוא אמר : אתה תתפלא, אנחנו חוזרים לימי בראשית, מכיוון שהאומות האדירות, המעצמות, מתחילות להעיק על ההוויה הלאומית בצורה כלכך חמורה, ששוודיה היום רואה את עצמה כמאוימת עלידי הקפיטל העולמי, הבין לאומי, הגלובלי, ריבונותה הכלכלית והלאומית מוטלת בספק . זוהי נקודה ראשונה . דוגמה שנייה : המכה האקולוגית המאיימת הרבה יותר ממה שאנחנו מעלים על דעתנו ) משם שיש לנו דאגות אחרות, הרבה יותר קיומיות ועכשוויות מאלו ( , נובעת מן ההפקרות שלוחת הרסן של המשק הקפיטליסטי . אבל אני רוצה להעביר את זה לנקודה אחרת . מחנך צעיר אמר לי, במסגרת שיחה מצומצמת של כעשרה איש : הבט, בעולם שיצר את האפשרות...
אל הספר