אפשר לומר : הנה יש להם מנהיגים כריזמטיים . אנחנו חברה דמוקרטית, אז לנו זה לא יקרה . היום מביאים לקבורה את מי שהיה מנהיג של תנועתי, את מאיר יערי . קשה אולי לזכור, אבל כולנו חיינו ) ואני חושב גם הקיבוץ המאוחד במידה רבה מאוד, אםכי אתם לא כלכך רוצים להודות בזה ( , כולנו חיינו הרבה מאוד שנים בתנועה שהייתה נתונה מרצונה, מתוך הזדהות עמוקה, לסמכות רבתכוח ומקיפה ביותר של מנהיג או של מנהיגות . לא מפני שנכנענו, כרענו ברך, אלא מפני שהוא היה הסמל והביטוי של כל מה שחשנו וחשבנו, כל מה שהיה יקר לנו, כל מה שרצינו בו, כל מה שחיינו, גם בהגשמת חיי קיבוץ וגם בדרך סוציאליסטית וגם בציונות חלוצית . דווקא אלה היו תקופות של עוצמה רבה לתנועה . ועכשיו אנחנו תנועה בלי מנהיגים . הדור הצעיר מתברך בזה, במידה רבה של צדק . אותה דמוקרטיה, אותה חירות לחשוב ולהביע את מה שאני רוצה ואיש לא מכתיב לי, יפה היא . אולם התנועה שלנו לא כלכך פורחת דווקא בתנאי חירות ודמוקרטיה בלתימוגבלת . אז מה לנו כי נלין על אחרים ? אומרים שהנה הקומונות ההן ברחניות היו, הן ניתקו עצמן מהחברה, התבודדו על מנת לשמור על ייחודן . נכון, ובכן, רבות ...
אל הספר