המחשבה שליוותה אותי בקוראי כל אלה, לא הייתה פליאה על גילויים חדשים, אלא הרהורי כפירה ביכולתנו ללמוד מן הניסיון, להפיק לקחים, הרהורים בסוגיה הישנה נושנה של בחירה חופשית וכורח, שאינני יודע אם יש עליה תשובה : האמנם אנחנו לומדים מלקחים היסטוריים או שמא אין הלקחים אלא עניין למלומדים וחוקרים בלבד המצלמים את "אחורי ההיסטוריה", ואילו בחיים ובמציאות אין הם ישימים כלל . המלומדים הם המפיקים את הלקחים ומנציחים אותם באותיות מתות, ואילו האנשים החיים מפלסים דרכם במציאות שיש בה אילוצים שאין מהם מנוס, והם חוזרים על משגי העבר ונכשלים באותם כשלים לא מחוסר ידיעה אלא מכורח אותן הנסיבות . כאשר אנחנו קוראים את סיפור הכישלונות ברטרוספקטיבה היסטורית, אנחנו לומדים להבין יותר את כשלינו שלנו, את סיבות המעידה ושורשיה ההיסטוריים . האם זה גם מאפשר לנו להפיק לקחים, למנוע מעידהל אין לי תשובה חותכת לשאלה זו, והעיון בתולדות מאתיים שנות קומונה בארצותהברית רק הגביר מבוכתי בנידון . מכאן להערה נוספת : אין לי ספק ששום אדם מבחוץ, שום חוקר אחר לא יכול היה לחקור ולכתוב את הסיפור הזה כפי שכתבו יעקב מתוך מעורבות ומתוך אספקלר...
אל הספר