כחבר קיבוץ שאלתי את עצמי מה שכנראה כל חבר קיבוץ שאל את עצמו כשקרא בספר הזה את השאלה היסודית : האם הקיבוץ הוא חלק מהתופעה הכללית של קומונות בעולם ? האם גורלו יהיה כגורל הקומונות ההן ? יענקלה במודע לא מתמודד באופן ישיר עם שתי השאלות האלה . הוא מגביל את עצמו באופן מפורש לתחום הסיסטמטי של תופעת הקומונות בארצותהברית . אבל אני כחבר קיבוץ, שגורה על ידי הגירויים שהספר העלה, רוצה לגעת בשתי השאלות האלה . אלי הזכיר פה את לנדסהוט . לנדסהוט הוא מהיחידים שאחזו את השור בקרניו בשאלה הזאת . בספרו על הקבוצה, הוא שאל אם הקומונה והקבוצה הן אמנם חלק מתנועת קומונות בעולם, ותשובתו היא : כן . לדעתו, קיימת כעין "אתיקה קבוצתית" ) על משקל "האתיקה הפרוטסטנטית" ( , כלומר, הטכניקה של חיי קומונה, היוםיום של חיי קומונה לא הם יסוד קיומה . יש אידיאות בסיסיות, תשתיתיות, שמסקנתן העקבית היא הבחירה בדרך הקומונה, וה"טכניקה" הקומונאלית היא פועליוצא של אותם רעיונות יסוד . לכן יש ל"אתיקה הקבוצתית" "Beruf"n שלה, זה לא המקצוע המסוים שאנשים עוסקים בו, זוהי כל עבודה יצרנית שלא תהיה . יש לה גם "פרדסטינציה" שלה : התחושה של...
אל הספר