כאשר אני קורא על בעיות המשפחה בקומונות, אני מוצא הקבלה נוספת, הן בהיסטוריה של הניגוד בין הקולקטיב לבין התא המשפחתי והן בפרובלמטיקה אקטואלית של הקומונה המודרנית והקיבוץ . אספר לכם על התנסות אישית שלי . ערכנו, רעייתי ואני, מסע אנתרופולוגי בקומונות אמריקניות ) אחת במקסיקו ושלוש בארצות הברית ( . מצאנו כי אותן קומונות שאין בהן משפחות מונוגמיות יציבות נאבקות יום יום נגד סכנת ההתפוררות . מסענו התמקד בקומונות המנסות ליישם את האוטופיה "ואלדן 2" מיסודו של ב . פ . סקינר . באוטופיה זו, המשפחה מהווה דפוס רופף, וזכויותיה שוות לאלה של כל צורת התקשרות מינית אחרת . במצב זה המשפחה המונוגמית היא מקופחת, שכן כדי להתקיים היא זקוקה לתנאי שיכון המאפשרים לבני המשפחה להתייחד עם עצמם ועם ילדיהם, אך אז לא יהיה "שוויון" בינה לבין זוגות שאין בהם יציבות . הטעם הרעיוני השולל יציבותה של משפחה מונוגמית הוא : במשפחה כזאת הוא שייך לה והיא שייכת לו, והרי האדם צריך להיות חופשי . . . התוצאה : כל זוג השואף למונוגמיה מוצא את עצמו בחוץ . בטווין אוקס במדינת וירג'יניה מצאנו 9 משפחות ) עם 17 ילדים ( , שעזבו ומתגוררות בסביבת ...
אל הספר