העיסוק בקומונות - מימי ראשית שלנו

כשנשבר העניין . כשנקודת המבחן היא לא בתהליך הצמיחה, לא בתהליך ההתעוררות, לא בתהליך שבו אתה מקבל את הביטחון של היצירה, אלא מה אתה עושה בשבר . גורדון וברנר ואחרים הכינו את התנועה הקיבוצית להיות תנועה שלוקחת את המשבר ואת השבר כנקודת מוצא, לא פחות ממה שהיא מקשיבה להתעוררות ולחלום . 28 האיש הראשון שנסע לארץ מהקומונה של טרומפלדור היה צבי שץ, ויש לנו מכתב שלו שמבקש מטרומפלדור לשלוח לו מיד ביבליוגרפיה, כי אי­אפשר להתקיים, לחלום על יצירת קומונה בארץ­ישראל, בלי ביבליוגרפיה על הקומונות . מי שמכיר את צבי שץ עם הטמפרמנט שלו, עם חיפושיו וגעגועיו לספונטאניות, שהוא יבקש ביבליוגרפיה זה לא דבר שאפשר לעבור עליו לסדר היום, שהרי בכך הוא מבקש גם את הכלים האינטלקטואליים להתמודד עם עצמו וחברותו . בכתבי טרומפלדור אנו מוצאים את הביבליוגרפיה על הקומונות, מעודכנת לשנת ,1912 כל מה שאפשר היה לקרוא על הקומונות של אז . גם ברנובסקי כבר היה אז . כשהם הגיעו לארץ, לטרומפלדור היה כלל : שכל יום צריך לתת הרצאת חיזוק לקומונה במגדל . היה להרצאות הללו נושא אחד בלבד, שטרומפלדור העביר בדרך בלתי­ישירה, מכיוון שהוא הגיע למסקנה שהק...  אל הספר