235 של אלוני אינו בן מלך כאדיפוס, אלא "ילד עני", כפי שהוא שב ומכנה את עצמו . בן העניים הזה עוזב את איטליה מולדתו, "הארץ הישנה", ומהגר לאמריקה . באמריקה הוא עולה לגדולה כמלך הגנגסטרים רק כדי להבין שלעולם לא יבין את חידת הספינקס של החברה החדשה ולעולם יישאר בה זר . הרי אדי הזה, כשמורידים ממנו את כל המסכות, הוא בדיוק נסים, הילד העני שהשאיר מאחוריו את השכונה שנולד בה, והשאיר מאחוריו את שם משפחתו המקורי ( לוי ) ועלה לגדולה במקומו החדש רק כדי לגלות שאיבד מולדת אחת ולשנייה לא הגיע . את מה שכתב פעם על ידידו יוסל ברגנר אפשר לומר גם עליו : הוא עדיין הולך והולך והולך בתל אביב, ואפילו רץ ורץ ורץ, ואינו מגיע אל הארץ המובטחת . לא פלא שאחרי "אדי המלך" לא הצליח אלוני להשלים מחזה נוסף . מערכת הסתירות שנקלע אליה כמו שיתקה אותו . שכונת פלורנטין הייתה המולדת, אבל מולדת שאין מתגאים בה . העיר הגדולה ושם המשפחה החדש היו הארץ המובטחת, שאליה אתה רץ ורץ ואינך מגיע . אלוני מצא את עצמו במערכת ניגודים פנימיים שבהם הפלוס הוא גם מינוס והמינוס גם פלוס : השכונה הדחויה היא גם מקור לגעגועים, ובארץ המובטחת אתה נטע זר ; שם...
אל הספר